You are here

Title

פתח דבר

והיה בבואך אל כפר השילוח אשר במורדות הר הזיתים, וראית בתים חרבים וסלעים המכסים על פרחים שקמלו, וראית פתחים בהם שקעי מזוזות אשר זרים יושבים בתוכן. שא סביב עינך וראה את עיר דוד ונחל קידרון ואת בריכת השילוח וידעת כי האדמה אשר אתה עומד עליה אדמתך היא. אדמת קודש, אשר הובטחה לך ע"י ד' אלוקיך, ע"י קורא הדורות ומסבב גלגלי ההיסטוריה אשר דבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם.  
 
שלח מבטך צפונה וראית את חומות הר הבית, ואת בית המקדש לא תראה, כי חרב הוא מפני היד שנשתלחה בו. מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים! 
 
ואם תשלח מבטך קדמה מזרחה והיו עיניך רואות את הר הזיתים מעפיל לפניך, בלבנת אבניו אל פסגתו. והיית כמחריש וצופה בדממה אל דורי הדורות, חש בתוכך את גדולי האומה נביאים וחכמים וכל רבבות בית ישראל הטמונים בהר הזה. 
 
והיה וישאיך לבך הימה ויצמחו נכחך נדבכי בתיה של ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, סדורים כעל מעלות המזבח, ישן וחדש משמשים בערבוביה ובהם בתי הקודש אשר לעם ובתי ממשלתו, בתים קטנים ומטים לנפול ובתי מידות נשיאים. אל נא תשכח פאת נגב ותימן למען תראה את הגאיות וההריםןמבינהם צצות הפסגות אשר לשכונות החדשות. 
 
ואם יחפוץ לבבך לשית רוח בעיני הבשר אשר לך ולשוט בארץ הטובה, או אז תחוש מכל עבר בהרי ירושלים המגוננים על העיר סביב סביב לה, במסילה הצונחת מזרחה אל מדבר יהודה וים המלח, ובדרך המעפילה לבית לחם ולהרי חברון.  
 
ועכשיו עצום את עיניך וראית אותם באים מתימן, הולכים וכושלים, וקמים ומושכים עצמם במדבריות ערב, בבלואי סחבות, רעבים וחולים זקנים ישאו תינוקות על גבם ונשים יאחזו בידי בעליהם. אין הם יראים מן המדבר הסוגר עליהם בחמת שמשו ולא מן השודדים, והם קוברים את מתי המדבר שלהם ובכל זאת אינם שבים על עקבותינם, אלא תרים אחרי הדרך לנמל הים האדום. להפליג באוניה בפרוטות אחרונות, אל חופה של יפו, בואך ירושלים וכפר השילוח…
 
חזרנו הביתה
שנים על שנים חלפו. ממראה הכפר הישן לא נותר כמעט זכר, הכפר הערבי הלך והתפשט עד שכיסה אותו לחלוטין.  זמן רב חיפשנו קצה חוט שיוביל לחידוש היישוב במקום לזיהו